נחמיה בן ארי ייעוץ בע"מ נ' פיפר (סוזי) ואח'

פסק דין

לפניי תביעה כספית לשכר טרחה בגין עבודה נטענת על ידי התובעת, חברה בשליטתו ובניהולו של רו"ח נחמיה בן ארי, למתן שירותי ביקורת חשבונאית, ייעוץ וליווי.

א. עיקר העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

א.1. טענות התובעת

1.התובעת טוענת כי היא התקשרה באמצעות מנהלה, רו"ח בן ארי, עם הנתבעות, 2 – 4, חברות בע"מ (להלן: "החברות"), שהנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") מנהלת אותן ו/או בעלת השליטה בהן, בהסכם למתן שירותים, כי הנתבעות שילמו רק חלק מהתמורה המוסכמת, וכי עליהן להוסיף ולשלם לתובעת סך של 400,000 ₪ בתוספת מע"מ.

2.אין חולק כי בעבר, בתקופה שאינה רלוונטית לתביעה, ניתנו לנתבעות שירותי חשבונאות וייעוץ על ידי משרד רו"ח בו היו שותפים רו"ח בן ארי ורו"ח יהודה גורדון. לאחר פירוק משרד רואי החשבון, המשיכו הנתבעות לעבוד עם רו"ח גורדון ובמשך שנים לא היה קשר בינן לבין רו"ח בן ארי.

3.כמו כן אין חולק כי בשנת 2007 חודש הקשר העסקי בין הנתבעות לבין רו"ח בן ארי, והוא שב לתת לחברות שירותים באמצעות התובעת וכן באמצעות רו"ח אייל בן יהונתן מאבירד יועצים פיננסים (להלן "אבירד"). הצדדים חלוקים בדבר נסיבות חידוש הקשר ביניהם. התובע טוען כי הנתבעת פנתה אליו לאחר שנתגלע סכסוך בינה לבין רו"ח גדרון והוא הפסיק באחת את מתן השירות, במהלך הכנת הדו"חות לשנת 2006, וסירב לשתף אתה פעולה, בעוד שהנתבעת טוענת כי הפסקת הקשר עם רו"ח גדרון היה כתוצאה מפטירת אשתו, וכי רו"ח בן ארי הוא שביקש להיפגש עם הנתבעת, על מנת לעניין אותה בהמצאה של גיסו, ובמהלך הפגישה הציע לתת לחברות שירותי ייעוץ.

4.התובעת טוענת כי היא, יחד עם אבירד "ארגנה וערכה" את דו"חות החברות לצורך הגשת דו"חות 2006 לרשויות המס (סעיף 8 לכתב התביעה).

5.בגין שירות זה שולם לתובעת, יחד עם אבירד, שכר כפי שהוסכם, בסך 400,000 ₪ בתוספת מע''מ, אשר שולם במספר תשלומים, האחרון שבהם, בינואר 2008.

6.במהלך שנת 2007, במקביל לשירותים שנתנה התובעת לחברות בקשר עם הדו"חות לשנת המס 2006, העניקה התובעת לנתבעות שירותים עבור שנת 2007, אשר כללו שירותי ייעוץ חשבונאיים, טיפול בענייני מסים שונים, ועריכה ותכנון של הדו"חות הכספיים של כל מערך החברות (להלן "שירותי היעוץ").

7.מלבד שירותי הייעוץ שניתנו לחברות על ידי התובעת, קיבלו החברות, במקביל, שירותי ראיית חשבון ושירותי ביקורת על ידי רו"ח יורם גרשוביץ, ששכרו שולם על ידי הנתבעות, בנפרד.

8.לעניין שכר הטרחה המגיע לתובעת עבור שירותי הייעוץ, דרשה התובעת בתחילה, 680,000 ₪ בגין כל שנה. לבקשת הנתבעות, ולאור ההבנה כי מדובר ביחסים ארוכי טווח, הסכימה התובעת, בעקבות פגישה שהתקיימה בין רו"ח בן ארי לבין הנתבעת בתחילת שנת 2008, להעמיד את שכר טרחתה על סך של 400,000 ₪ בלבד בגין כל שנה. בהתאם לסיכום האמור, במהלך שנת 2008, שילמו הנתבעות לתובעת שכ''ט בסך של 400,000 ₪ עבור שירותי הייעוץ שניתנו במהלך שנת 2007.

9.סמוך לסוף שנת 2008, ייזמה הנתבעת פגישה עם רו"ח בן ארי, במסגרתה ביקשה כי התובעת תפחית פעם נוספת משכרה. רו"ח בן ארי השיב כי התובעת תשקול הבקשה לגבי השנים הבאות, אך לגבי שנת 2008, שעמדה להסתיים, עומדת התובעת על תשלום שכרה כפי שסוכם, דהיינו סך של 400,000 ₪.

10.הדבר עורר כעס אצל הנתבעת שבעקבות זאת סיימה את הפגישה, ומרגע זה נוצר נתק בין הצדדים.

11.התובעת פנתה אל הנתבעת בכתב ביום 1.2.09, ודרשה תשלום שכ''ט בגין שנת 2008. ביום 15.2.09 דחו הנתבעות בכתב את דרישת התובעת לתשלום. תכתובות נוספות בין הצדדים לא הועילו, ולפיכך הגישה התובעת התביעה שבכותרת.

12.התובעת טוענת כי הנתבעות הפרו את ההסכם שנכרת בין הצדדים בעל-פה.

א.2. טענות הנתבעות

1.הנתבעות טוענות כי התובעת קיבלה את מלוא השכר שהגיעה לה, והיא אינה זכאית לתשלום נוסף כלשהוא.

2.כן טוענת הנתבעת, כי הוספתה לכתב התביעה, נעשתה מטעמים בלתי עניינים על מנת ליצור לחץ על הנתבעות, שכן היא עצמה לא קיבלה מהתובעת שירותים.

3.הנתבעות טוענות כי התובעת נתנה לחברות שירותים משך כשנתיים, החל בשנת 2007 ועד סמוך לסוף שנת 2008, ובכל אחת מהשנים, שולם לה שכר שנתי בסך 400,000 ₪ בתוספת מע''מ. לפיכך התביעה מהווה דרישה לתשלום כפל שכר.